

להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים הן לא עוד חוג אלא מסגרת חינוכית, חברתית וערכית המתמחה במחול ישראלי מודרני. לאורך כל שנות פעילותן להקות המחול הוכיחו עצמן כחממה למצוינות, וכמספקות חוויות ייחודיות שתישארנה לשנים רבות
נעמה נעמי ליבה
צילומים: אהד קב
אחרי שנים שלא צפיתי בהופעות מחול, החלטתי לספוג מעט תרבות בעיר הולדתי והגעתי לתאטרון גבעתיים לצפות במופע השנתי של להקות המחול הייצוגיות של העיר בניהולה של נופר פייר. הלהקות הללו קיימות כבר למעלה מחמישים שנה, ובמתכונת הנוכחית הן קיימות כבר למעלהמעשרים שנה.
כבר בכניסתי לאולם, אפשר היה לחוש את האנרגיות באוויר… חברים ובני משפחה, הורים ואחים, סביםוסבתות כולם ישובים באולם ומצפים בהתרגשות רבה לתחילת המופע.


המופע החל. ואני ישבתי שם, פעורת פה, סופגת עוד ועוד מהקסם הזה – קסם שחשבתי שכבר מזמן פג ונעלם לו מן העולם. ילדים וצעירים בשנות העשרה לחייהם,סטודנטים ובוגרים כאחד, נעו ורקדו לקצב שירי ארץ ישראל, שירים ששייכים לדור הישן, ושירים עכשוויים יותר. התלבושות, צעדי הריקוד, החיוך שהיה נסוך על פניהם, השמחה והביטחון העצמי כל אלה יצרו תמונה ישראלית מלאת שמחה, אך יחד עם זו צנועה ותרבותית. הלהקות נחלקות לשמונה קבוצות גיל: החל מכתה ב’ ועד ללהקות הוותיקים בני השלושים ומעלה כאשר ההתעסקות העיקרית של הלהקות הינה במחול ישראלי עכשווי, שמלווה במוזיקה ישראלית. שיעורי הריקוד שלהם הם בסגנון הקלאסי והמודרני אך התוכן ישראלי הכולל : דימויים ישראלים משגרת יומנו, נופי הארץ ועונות השנה. התפיסה של הלהקות אלו היא להוות עבור הצעירים סוג של תנועת נוער לכל דבר, מחול, חינוך לערכים וכדומה.
עמוס קב המנהל האומנותי של הלהקות הסביר: “אנחנו בלהקות מגדלים אותם להיות רקדנים טובים, אך לא פחות מלהיות בני אדם טובים יותר, אנו רואים באומנות כלי לחינוך. בהופעות של הלהקות ניתן להבחין כי על הבמה יש רקדנים מגילאי 8 ועד 50, כולם נמצאים יחדיו מאחורי הקלעים ונעזרים זה בזו, חלקם האחים הגדולים או הקטנים זה של זו, ומה שבולט ביותר שכולם שם מתפקדים כמו משפחה אחת גדולה, שלאחר מכן מתאחדת גם על הבמה.” עינת לאור אטיק שהחולקת עם עמוס קב את תפקיד הניהול האמנותי הוסיפה: “מעבר לעובדה שהלהקות שלנו הם משפחה אחת מלוכדת, רק לפני חודש הייתי בחתונה של זוג שהכיר אצלנו בלהקה , הם גדלו פה ורקדו כאן מכיתה ג’ בערך, והם לא היחידים יש רבים כמותם”. הכל נשאר במשפחה


עמרי רייטמן שליט
בן 25 יליד גבעתיים, המדריך והכוריאוגרף של הלהקות מספר: “אבא שלי היה רקדן בצעירותו וגם אחי. אני התחלתי לרקוד כשהייתי בכיתה ח’. ראיתי את הריקוד כמשהו מאוד חברתי, נהניתי להיות חלק ממנו והתחושה הזו של לעמוד על במה ולהופיע שווה את הכל!” כאשר התבקשתי להתחיל ללמד ועברתי את ההכשרה, הבטחתי לעצמי שאבוא לתפקיד ממקום של שליחות, של אהבה לארץ. אני מאמין שצריך ללמד ולהדגיש את הערכים הארץ ישראליים ולהטמיע אותם הלאה באמצעות המחול”. הייתה במופע מעט תמימות מן העבר שחשבתי שכבר חלפה מן העולם יחד עם הקדמה הטכנולוגית ומסכי המחשב והטלפון שהפכו להיות כה מרכזיים בעולמם של בני הנוער. נדהמתי לראות עד כמה תשוקה ואהבה יש לאותם ילדים לריקוד. שמעתי את מחיאות הכפיים הסוערות. הרגשתי במעורבות שנוצרה. האנרגיה שעברה מהבמה הגיעה ונגעה בכל אחד מהצופים באולם. יכולתי לחוש בהנאה. רקדני “להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים” הם ללא ספק חלק נכבד מגרעין האיכות של העיר הזו והצוות המוביל אותם מטפח דור עתידי איכותי ויוצא מן הכלל

"בעת השכרת דירה הנמצאת במתחם פינוי-בינוי, יש חשיבות קריטית לעיגון מנגנון 'גב אל גב' בהסכם השכירות"

חודש מאי 1948, בגבעת החלמה, נחתמה הפקודה שהפכה את ההגנה ממחתרת לצבא ריבוני

ניצנה: מינוף של חזון מהעיר ועד המדבר
התחדשות עירונית ברחוב ניצנה בגבעתיים

רוב ההורים בטוחים שהתשובה מובנת מאליה, עד שהם מגלים שהיא לא כתובה בשום מקום

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

לאחר שנים של חסמים תכנוניים, הושלמו תנאי ההפקדה של שתי תוכניות התחדשות: השכונות הדרומיות ושכונת "רבין מערב"

במסגרת כנס השקת מדד השקיפות הארצי של עמותת שבי"ל שנערך באוניברסיטת תל אביב, הוענק לעיריית גבעתיים ציון 90 מתוך 100

נזק נגרם למסעדת השווארמה הממוקמת ברחוב בתפוצות ישראל

מאות אלפי דירות בגוש דן עדיין ללא מיגון, ובעלי הדירות נדרשים להכריע: להמתין להתחדשות עירונית או לדאוג לביטחון כבר היום

בעוד תל אביב ממשיכה להוביל במספר הדירות המוחלט, גבעתיים ניצבת במקום הראשון בישראל בשיעור מימוש פרויקטים התחדשות עירונית מכלל התחלות הבנייה עם נתון פנומנלי של למעלה מ-92%. מנגד, ברמת גן נרשמה ירידה חדה במשקל הפינוי-בינוי והתמ"א.

סקר הנדסי של הרשות לאכיפה במקרקעין העלה חשש כבד ליציבותן של כ-2,500 מרפסות בכ-1,250 בניינים בעיר

במסגרת הפרויקט ברח' עמק הברכה 28-30, יהרסו שני בניינים ישנים ובמקומם יוקמו שני בנייני מגורים חדשים בני 9 קומות עם תמהיל רחב של דירות

התושבים טוענים לירידת ערך ופגיעה באיכות החיים בעקבות תוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה; בעירייה ובנת"ע מבקשים לדחות את התביעה

לביא מור הוא רק בן 12, עולה לכיתה ז' בבית ספר כצנלסון והוא כבר המדבב בתפקיד הראשי בסרט 'אליאו' של דיסני ופיקסאר. דור שני לדיבוב

ליל הסדר הוא אחד הערבים החגיגיים והעמוסים ביותר בשנה

עדי אברהמי, זמרת, יוצרת ומלחינה מביאה לבמה סיפורים אישיים המעובדים לשירים.

אלדד לבני (49) אחד המייסדים של 'טורק' התחיל את דרכו בתכנות בסיסי בילדותו, המשיך דרך שירות טכני בחיל האוויר והיום הוא ה-CINO של החברה ● מתגורר ברמת גן, נשוי לנטע-לי ואב לעומר (11) ועידו (9)

אורי שפיר מספר על הקסם המשפחתי שמאחורי המשחקים שכולנו אוהבים

עיריית גבעתיים הפקידה את פיתוח ובניית האגף החדש, המותאם לצרכי החינוך העתידיים, בידי חברת "יעד" – החברה העירונית לפיתוח העירי

הקסם שמאחורי המילים. כיצד כבשו הסופרת מאירה ברנע גולדברג ו'כראמל' את לבבות הקוראים

אדם גרינברג, מי שהפך לאחד מצלמי הקולנוע המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הוליווד, התחיל כאן, באולפני גבע בגבעתיים.

גיל ברק מספר על הדרך מהמגרשים בגבעתיים ורמת גן לאולמות באירופה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


